בתו של האייטולה

"בחושך שמילא את החלל שוטטו עיניו אחר המתרחש. אשתו הייתה שכובה על ערמה כפולה של שלוש לבנים על הרצפה החולית. שמלתה המופשלת עד קו מותניה הייתה ספוגה בדם ובנוזלים אחרים ודבקה לגופה. עיניו של האייטולה תרו אחר הוולד. התינוקת הייתה מוטלת על ערמת החול, עזובה ומחוברת לשליה".

"בתו של האייטולה" הוא אוסף של 5 סיפורים מתקופתו של השה הפרסי והתחלת המהפכה האסלאמית באיראן. הוא מהווה השתקפות של תמונות מחיי היום יום של האיראנים דאז, כפי שנחקקו במוחה של המחברת, כצופה סקרן מהצד.

הסיפורים מעלים הרהורים על ניגודים בולטים בחברה האיראנית, המורכבת משלל תרבויות ודתות: בין הכפרי התמים לעירוני הממולח, בין איש הדת המוסלמית למשכיל המסרב שיכתיבו לו את דרכו, בין בעל הון ושלטון לבין הכנוע שמצפה לכוח שיתווה את שגרת חייו.

זה ספר מסקרן שיכול להתאים ליוצאי איראן בארץ ובעולם, שכן הם יוכלו להתענג על חיים שחיו וחוו, ועל זיכרונות מעולם שכבר לא קיים.

גם אנשים שאוהבים לקרוא על תרבויות זרות יוכלו להנות ממנו – הסופרת שהתברכה ברגישות, מצליחה להביא את הקורא להזדהות עם דמויות רחוקות ממנו תוך שימוש בתמונות ססגוניות וחיות, סיפורי עלילה מרתקים וניתוחי אישיות כנים הנקיים מכל דעה פופוליסטית.